גנגליון היא ציסטה שפירה בדרך כלל ושכיחה, הנוצרת בעקבות קרעים קטנים שמתפתחים במעטפת המפרק, הגיד או העצם ומאפשרים לנוזל הסינוביאלי שבתוך המפרק, לצאת החוצה, וכתוצאה מכך נוצר "בלון" המתמלא בנוזל, שגדל וקטן, בהתאם לעומס הפעלת המפרק.
גוש הגנגליון גורם בעיקר לתחושת אי נוחות. לעיתים הוא עלול לגרום לכאב, כאשר הוא יוצר לחץ על עצב ולהגבלה בתנועת המפרק.
השכיחות הגבוהה ביותר להופעת גנגליון, בגף עליון, היא בגב שורש כף היד. שני לו הוא גנגליון המצוי באזור שבו אנו ממששים את הדופק, בשורש כף היד, בצד של האגודל.
גורמי סיכון
נשים בעשורים השני עד הרביעי, נוטות יותר לסבול מתופעה זו, למרות שהיא אינה פוסחת על גברים או על ילדים.
טראומה ושחיקה של המפרקים עלולות להיות גורם להתפתחות גנגליון עתידי.
ומחלת אוסטאוארטיטיס, דלקת מפרקים ניוונית, מעלה את הסיכון להתפתחות גנגליון.
אבחון הגנגליון
האבחון נעשה על ידי האורתופד בעזרת מישוש האזור, שיתכן ויגרום לתחושת אי נוחות, ותלונות המטופל.
לעיתים האבחון נעשה בעזרת שאיבת נוזל מתוך הציסטה, בכדי לעמוד על טיבו של הנוזל, דבר הגורם, באופן זמני, להקטנת נפח הנוזל בציסטה ולהפחתה בכאב, או בעזרת צילום אולטראסאונד, או MRI.
צילום רנטגן של הגנגליון נועד לשלול מימצאים אחרים ולגלות גנגליון פנימי, המוסתר בתוך המפרק ועלול לגרום לכאב כרוני.
הטיפול בגנגליון
טיפול שמרני-
גנגליון שאינו גורם לכאב, או להגבלה בתנועה, מטופל בעזרת הורדת עומס הפעילות של המפרק, לעיתים בעזרת סד לתמיכה באזור.
טיפול שמרני מומלץ כטיפול ראשוני עם המלצה להמשך מעקב, בעיקר בהופעת הגנגליון אצל ילדים.
טיפול תרופתי-
במידה והמנוחה לאזור הגנגליון אינה יעילה, ניתן לבצע שאיבה של הנוזל בעזרת מחט והזרקת סטרואידים שעשויים למנוע את חזרתו, אולם במקרים רבים, הנוזל ימלא שוב את חלל ציסטת הגנגליון
טיפול כירורגי-
המקרים בהם מוחלט על התערבות ניתוחית הם כאשר הגנגליון אינו נסוג לאחר הטיפולים השמרניים וממשיך לגרום לכאב, לפגיעה בחיי היום יום, או לבעיה אסטטית בגלל גודלו.
בהתאם למיקום הגנגליון מוחלט על סוג ההרדמה ועל אופן הניתוח. במקרים רבים מדובר בהרדמה מקומית, עם חוסם עורקים, המונע זרימת דם אל אזור החתך. חוסם העורקים עלול לגרום לתחושת לחץ.
ניתוח בהרדמה כללית נעשה תמיד במקרה של גנגליון המצוי באזור שבו אנו ממששים את הדופק, בשורש כף היד, בצד של האגודל, מכיוון שמיקומו על העורק הוא גורם סיכון לפגיעה.
הישנות הגנגליון קטנה יותר לאחר הסרתו בעזרת ניתוח.
