ארטריטיס של בסיס אגודל Thumb arthritis הוא המצב השכיח ביותר של מחלה ניוונית של מפרק בכף היד
הגורם לארטריטיס של בסיס האגודל:
ארטריטיס של בסיס האגודל נגרם כתוצאה משחיקה של הסחוס המצפה את קצות העצמות המרכיבות את המפרק.
שכיחות ארטריטיס של בסיס האגודל:
הסיבות להופעת ארטריטיס של בסיס האגודל הן רבות, לרוב ארטריטיס של בסיס האגודל מופיע אצל נשים (ביחס שם 10:1 בהשוואה לגברים), מעל גיל 40.
לגנטיקה יש השפעה על הופעת ארטריטיס, כמו למשל גמישות יתר רצועתית כללית, מחלות מפרקים כגון Rheumatoid arthritis
חבלה לסחוס המפרק של מפרק בסיס האגודל, שיכולה להיות חבלה באנרגיה גבוהה, כמו נפילה, חבלה ליד האוחזת בהגה בעת תאונת דרכים וכו.
מיקרו טראומה- תנועה חוזרת ונשנית תוך מאמץ של המפרק כמו במקצועות שמצריכים אחיזה של חפצים קטנים בין אצבעות ואגודל (מלטשי יהלומים, תכשיטנים, טכנאי שינויים וכו').
כתוצאה מהחבלה, נוצרים שינויים במפרק בסיס האגודל עם שחיקה של הסחוס מקצות העצמות משני צידי המפרק ויצירה של זיזים של עצם. כל זה גורם לשפשוף של עצם מול עצם, עם תגובה דלקתית נלווית והחמרה של הנזק המפרקי.
מאפיינים לארטריטיס של בסיס האגודל:
כאב המופיע בתחילה בעת תפיסה של חפצים בין האגודל ליתר האצבעות, ומתפתח כאב קבוע, גם ללא שימוש באגודל. תפיחות ונפיחות סביב המפרק. בליטה חיצונית של המפרק שגורמת להופעה של כף יד "מרובעת". ירידה בטווחי תנועות האגודל עם קושי בביצוע פעולות יומיות כמו פתיחת פקקים, הרמת צלחת או ספר וכו'.
אבחון ארטריטיס של בסיס האגודל:
מישוש- בדיקה לאיתור מקור הכאבים.
הנעה- הנעה של המפרק יכולה לתת תחושה של חריקות המנבאות את שחיקת הסחוס.
בדיקות הדמיה- צילומי רנטגן של מפרק שורש כף היד מדגימים: צמצום של המרווח המפרקי, הופעה של זיזים גרמיים (זיזי עצם) משני צידי המפרק, תת נקיעה של מפרק בסיס האגודל כביטוי לפגיעה מפרקית.
דרכי טיפול בארטריטיס של בסיס האגודל:
טיפול שמרני- הכולל שינוי דפוסי עבודה / ספורט / תחביב.
סד לתמיכה באגודל- מנוחה למפרק והפחתה בכאב. שמירה על תנוחה נכונה של המפרק.
פיזיותרפיה.
טיפול תרופתי- נוגדי כאבים ונוגדי דלקת
במידה ואין הטבה, הזרקה של קורטיזון- נוגד דלקת חזק שמביא בד"כ להפוגה בתהליך הדלקתי שנמשכת לפרקי זמן יותר ממושכים מטיפול דרך הפה.
הטיפול ניתוחי-
במידה ואין הטבה בטיפול השמרני והכאבים מביאים לירידה משמעותית בטווחי התנועות וכתוצאה מכך, פגיעה באיכות החיים, ניתן לשקול טיפול ניתוחי לפתרון הבעיה:
ארתרודזיס- קיבוע בין שתי העצמות שמרכיבות את המפרק שנשחק. לאחר הקיבוע, אין יותר תנועה במפרק ולכן הכאבים פוסקים.
אוסטיאוטומיה- חיתוך עצם על מנת להשיג ציר שונה ולהפחית עומסים מאיזורים שחוקים של המפרק.
טרפזיקטומיה- הסרת אחת משתי העצמות המרכיבות את המפרק של בסיס האגודל ובכך להפסיק את החיכוך והכאב המתלווה. זהו סוג הניתוח השכיח ביותר לפתרון הבעיה.
החלפת מפרק (ארטרופלסטיה)- הסרת המשטחים המפרקיים הפגועים של מפרק בסיס האגודל והשתלה של מפרק מלאכותי מסיליקון , מתכת או פלסטיק.
לאחר הניתוחים הנ"ל יש צורך בטיפול בגבס למשך מספר שבועות ולאחר מכן שיקום פזיוטרפיה ורפוי בעיסוק. באופן נורמאלי, השיקום ,עד חזרה לפעילות מלאה של האגודל, נמשך כ 6 חודשים.
במידה וקיים שבר, אך ללא חשש לפגיעה ביציבות המפרק, ניתן לטפל בסד כמו שמתואר למעלה. במקרה זה משך הקיבוע הינו של 4-6 שבועות וביקורת נעשית על ידי צילומי רנטגן.
