מחלת הדופיטרן היא מחלה של רקמות החיבור, שפוגעת בחלבונים המרכיבים את הרקמה, קולגן ואלסטין.
על רקמת החיבור, שתחילתה בשורש כף היד, נוצרים גושים המצלקים אותה, וגורמים לרקמה להתעבות ולכיווץ / קיצור.
הקמיצה והזרת הן הראשונות להיפגע בדרך כלל.
בתחילה, נחוש בגושים/בליטות אלו, באזור של בסיס הקמיצה או הזרת, שיכולים להיות רגישים למגע, נראה גומות בעור כף היד, העור יראה מקומט ויתקשה .
בהמשך נראה ונרגיש מיתר תת-עורי מכף היד לכיוון האצבעות ונרגיש הגבלה בתנועתיות של האצבעות. עם הזמן, המיתר מתכווץ ומושך את האצבעות לכיפוף קבוע בכיוון כף היד.
בסופו של תהליך ההצתלקות האצבע נשארת מכווצת ואינה יכולה להתיישר.
הגורמים למחלת הדופיטרן
הגורם להיווצרות המחלה אינה ידועה, אך יש מחקרים המצביעים על תגובה אוטואימונית, בה מערכת החיסון של הגוף כושלת ויוצרת נוגדנים שהורסים רקמות ותאים בגוף.
יש הסבורים כי המחלה היא גנטית.
צריכת אלכוהול ועישון נמצאו כגורם שמעלה את הסיכון להיווצרות המחלה.
חולי סכרת וחולי אפילפסיה, שנוטלים תרופות מאזנות, חשופים יותר להיווצרות המחלה
שכיחות מחלת הדופיטרן
מחלת הדופיטרן נפוצה יותר בכף היד, אך לעיתים מופיעה גם בכף הרגל (Ledderhose Disease) או באיבר המין הזכרי (Peyronier`s Disease).
דופיטרן מופיעה בדרך כלל אצל גברים מעל גיל 50 שמוצאם צפון אירופאי.
אבחון מחלת הדופיטרן
חשוב מאוד להיבדק אצל אורטופד / כירורג של היד, בכדי להעריך את חומרת המחלה.
'מבחן השולחן'- הבדיקה היא פשוטה ובמהלכה מניחים את היד על שולחן, כאשר כף היד מופנית לכיוון השולחן. אם אין רווח בין השולחן ליד, משורש היד ועד לאצבעות, אין כיווץ של האצבעות, אין דופיטרן.
כירורג של היד, יבדוק גם את יכולת האחיזה ואת טווח התנועה של האצבעות
דרכי טיפול בדופיטרן
בהתאם להערכת חומרת המחלה, יוחלט על הליך הטיפול.
שימוש בסד- במקרים קלים, ניתן להשתמש בסד, המקבע את האצבעות, במהלך הלילה- פתרון לטווח קצר.
יתרונות- טיפול חלופי להליך ניתוחי וכל המשתמע מכך, כגון :סיבוכים והחלמה ארוכת טווח.
תופעות לוואי- נפיחות, דימום ושטפי דם, כאב, דלקת- תופעות אלה חולפות תוך מספר ימים בדרך כלל.
בשלב זה, קיימת אפשרות לטפל באצבע אחת בלבד במרווחים של חודש בין טיפול לטיפול.
חיתוך המיתרים- בהרדמה מקומית, מתבצע חיתוך של המיתרים, על ידי מחט המוחדרת תחת העור.
יתרונות- אין חתכים בעור ולרוב אין כמעט צורך בטיפול פיזיותראפי לאחר הפעולה, ההליך מהיר, ומאפשר חזרה לפעילות כמעט מלאה תוך מספר ימים.
חסרונות- סכנת פגיעה בעצבים תחושתיים של האצבעות או הגידים, יישור האצבע אינו מושלם ושכיחות החזרה של מחלת הדופיטרן גבוהה יותר.
ניתוח- הסרת הרקמה החולה מכף היד בעזרת חשיפה וכריתה של המיתר הגורם לכיווץ. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית
יתרונות- שיפור גדול בטווח התנועה של האצבע עד ליישור מלא.
חסרונות- התערבות ניתוחית עלולה להיות מסובכת בשל הידבקויות מרובות לרקמות הסובבות וכן שינוי באנטומיה הרגילה של היד, הגדלת הסיכון לפגיעה בעצבים ובכלי דם, זיהום, זמן החלמה ארוך לאחר הניתוח- טיפול בפצע של הניתוח וצורך בטיפול פיזיותראפי ממושך.
המלצות לאחר ניתוח דופיטרן- הרמת היד למספר ימים, למניעת נפיחות, הסרת תפרים לאחר שבוע עד 10 ימים, החלפת הגבס בסד, וטיפול פיזיותרפי.
