מחלת הדה קרווין De-Quervain's Disease או טנוסינוביטיס, היא דלקת במעטפת הגידים המיישרים של האגודל.

מחלת דה קרווין, נקראת על שמו של הכירורג, שהיה הראשון לזהותה.

מפרק האגודל נבדל מיתר אצבעות כף היד בצורתו, מיקומו ובמערכת גידים משלו המאפשרת לו טווח תנועה רחב יותר משל יתר האצבעות. בבסיסו מצויה מסת השריר המסייעת לו בפעולתה הנגדית ליתר אצבעות כף היד. השרירים המפעילים את האגודל, תחילתם באמה, מתחברים אל שני גידים, הנקראים גיד השריר פושט האגודל הקצר וגיד השריר מצדיד האגודל הארוך, שבפעולתם מכופפים או מיישרים את האגודל. הגידים עטופים ברקמת חיבור חזקה.

גורמים להתפתחות הדלקת במעטפת הגידים

עיבוי של הגידים ופגיעת חיכוך יוצרים את הדלקת. עיבוי הגידים יכול להיות תוצאה של טראומה ישירה, פעילות מאומצת או פעילות החוזרת על עצמה.

שכיחות מחלת דה קרווין

דה קרווין מופיע בדרך כלל אצל נשים בשתי קבוצות גיל: בגילאי 60 ואצל אמהות לתינוקות וידועה כ"מחלת האמהות". 

המחלה יכולה להתפתח אצל אנשים שמפעילים את האגודל באופן שחוזר על עצמו לאורך זמן.

מאפייני מחלת דה קרווין

רגישות בצד האגודל, כאב חד, נפיחות וחום באזור האגודל ,קושי להגיע לטווח התנועה הרגיל, קשיים בפעולת אחיזה.

אבחון מחלת דה קרווין

בעזרת מישוש אזור בסיס האגודל ניתן לאבחן את המחלה. האזור חמים, מעובה, רגיש וכואב במגע.

מבחן פינקלשטיין- אגרוף אצבעות כף היד, מעל האגודל, עם הטיה צידית של שורש כף היד, לצד הזרת, גורם לכאב חד, האופייני למחלת דה קרווין.

דרכי טיפול בדה קרווין

שימוש בסד- יצירת מצב של מנוחה למפרק בעזרת שימוש בסד, התומך בו ומונע תזוזה שלו.

 

תרופות אנטי דלקתיות- המסייעות בהפחתת הדלקת במפרק והפחתת הכאב.

 

זריקת קורטיזון- הורמון אנטי דלקתי, המשמש לטיפול ממוקד בהפחתת הדלקת ושיכוך הכאב המתלווה לדלקת. 

 

ניתוח- במידה והטיפול השמרני אינו מועיל, יש צורך בהתערבות כירורגית שבמהלכה נעשה חתך של המעטפת המאגדת את הגידים לצורך שחרור הלחץ עליהם ובכך החיכוך שגורם לדלקת נמנע.

דה קרווין
De- Quervain's Disease