אצבע הדק היא מצב בו אחת מאצבעות היד "נתקעת" במצב מכופף ומתיישרת עם תחושת קפיצה, כמו הדק משתחרר.

מצב זה נוצר כתוצאה מדלקת הגורמת להיצרות המרווח בין המעטפת לגידים המכופפים, אותם היא עוטפת. במקרים חמורים האצבע עלולה "להינעל" במצב מכופף. 

מטרת מעטפת הגידים היא ליצור חייץ לצורך תפקוד תקין של הגידים, בעזרת נוזל סינוביאלי ומניעת מתיחת הגיד תוך הצמדתו אל העצם, בנקודת החיבור.

הגידים הם רקמת החיבור בין השרירים הגורמים להפעלה של האצבעות, ועצמות האצבעות. המערכת הזו יוצרת את תנועת האצבעות.

גורמים להתפתחות הדלקת:

חיכוך של הגיד, גורם ליצירת דלקת ועיבוי של הגידים המקשה על פעילותם התקינה בתוך מעטפת הגידים. עיבוי הגידים נוצר לעיתים כתוצאה משימוש מאומץ החוזר על עצמו או כתוצאה של טראומה ישירה.

שכיחות אצבע הדק:

אצבע הדק היא מחלה המתפתחת בהדרגתיות, לרוב היא מופיעה בקרב נשים בגילאי 60. חולי סוכרת נוטים לחלות באצבע הדק.

מאפייני אצבע הדק:

תחושת חום, כאב ונוקשות בבסיס האצבע המודלקת, בדרך כלל בשעות הבוקר, הרגשה של נעילת מפרק וקפיצתו, בעת שחרור ויישור האצבע. בהחמרה הגידים אינם יכולים להשתחרר, משום חסימה של התעלה.

דרכי טיפול באצבע הדק:

במקרים רבים אצבע הדק נעלמת ללא צורך בהתערבות כירורגית.

 

שימוש בסד- לצורך יצירת מצב של מנוחה לאצבע הפגועה בעזרת שימוש בסד, התומך בו ומונע תזוזה שלו.

 

תרופות אנטי דלקתיות- המסייעות בהפחתת הדלקת במעטפת הגידים והפחתת הכאב.

 

זריקת קורטיזון- הורמון אנטי דלקתי, המשמש לטיפול ממוקד בהפחתת הדלקת ושיכוך הכאב המתלווה לדלקת. 

 

ניתוח- במידה והטיפול השמרני אינו מועיל, יש צורך בהתערבות כירורגית שבמהלכה בעזרת חיתוך של המעטפת המאגדת את הגידים המכופפים, משתחרר הלחץ עליהם והחיכוך שגורם לדלקת נמנע.

אצבע הדק Trigger Finger
drcovo.com
drcovo.com e