שלד האדם
השלד הוא מבנה אנטומי המורכב מעצמות המחוברות ביניהן במפרקים בעזרת רצועות, סחוס ורקמות חיבור .
תפקידו של השלד הוא עיצוב מראה גוף האדם, הגנה עליו ייצור התנועה שבו.
שלד האדם מורכב בבגרותו מ- 206 עצמות, לאחר סיום תהליך "התגרמות". בתהליך זה תאי הסחוס שמרכיבים את עצמות התינוק, מתקשים והופכים לתאי עצם, תהליך זה מסתיים בעשור השני לחיינו.
מערכת השלד מחולקת לשנים:
השלד הצירי Axial skeleton- גולגולת, עמוד שדרה ובית החזה
שלד תוספי Appendicular skeleton- חגורת כתפיים, מותניים, גפיים עליונות וגפיים תחתונות.
עצם
מורכבת משני סוגי של רקמות חיבור, רקמת עצם צפופה, שיוצרת מעטפת למבנה העצם שיוצרת את יציבות העצם ורקמת עצם ספוגית שהמבנה שלה מראהו כספוג אך משום שהרכבו כשל רקמת העצם הצפופה, הוא חזק מאוד רקמות העצם מכילה סידן וקולגן שמקנות להן את חוזקן, מלחים ומינרלים. החלל שנוצר בתוך הרקמה הספוגית בעצמות הארוכות, מכיל את מח העצם, המייצר את תאי טסיות הדם, ואת תאי הדם האדומים והלבנים.
עצמות השלד, מורכבות משתי קבוצות עקריות:
עצמות ארוכות- נושאות משקל ומייצרות תנועה. למשל: עצם הירך, הזרוע.
עצמות קצרות-
עצמות שטוחות/ממברנליות- משמשות להגנת האיברים הפנימיים בגוף האדם. לדוגמא: חגורת כתפיים, גולגולת, אגן.
עצמות אי רגולריות- עצם הבריח, עצמות כף הרגל.
עצמות ססמואידיות- פיקת הברך.
מפרקים
אזור החיבור בין עצמות השלד. קיימים שלושה סוגי מפרקים, הנבדלים זה מזה בצורתם וביכולת התנועה שהם מאפשרים.
מפרק פיברוטי Junctura fibrosa- חסר יכולת תנועה, מכיוון שרקמת החיבור בין עצמות המפרק עשויה סיבי קולגן, המקנים לחיבור חוזק ועמידות- עצמות הגולגולת.
מפרק סחוסי Junctura cartilaginea- התנועתיות במפרק זה מוגבלת, מכיוון שרקמת החיבור בין העצמות היא סחוס, שאינו מאפשר תנועה רבה ומונע זעזועים- חוליות עמוד השדרה.
מפרק סינוביאלי Junctura synovialis- בעל טווחי תנועה שונים, קופסית המפרק, שמאפיינת את המפרק הסינוביאלי, מכילה נוזל סינוביאלי שמטרתו למנוע חיכוך בין עצמות המפרק, עליהן מגנה, בנקודת המפגש רקמת סחוס. ההגבלה בתנועה של המפרק נוצרת עקב מבנה העצמות המרכיבות אותו, רצועות וגידים- מפרק המרפק.
גיד
הוא רקמת חיבור המקשרת בין העצם לשריר. הרקמה עשויה בעיקר מסיבי קולגן דחוסים שמקנים לה את חוזקה, אבל יוצרים מצב שבו אספקת הדם אל הגיד נמוכה ולכן החלמה מקרע בגיד היא ארוכה מאוד.
התהליך הדלקתי מתחיל כאשר המערכת החיסונית מזהה פגיעה ברקמות הגיד, אם כתוצאה מעומס או פגיעה ישירה ומטרתו תיקון הרקמה.
לעיתים הדלקת מתפתחת ברקמה העוטפת של הגידים, כתוצאה מחיכוך, כמו תסמונת דה קורווין De Quervain Syndrome, בפרק כף היד.
הסיבות לדלקות בגיד קשורות בעיקר לאופן הפעלת המפרק, תוך הפעלת עומס בתנועה החוזרת על עצמה וגורמת לשחיקה של הגיד כמו למשל בפציעת טניס אלבו Tennis Elbow או בטריגר פינגר Trigger Finger.
תסמונת התעלה הקרפאלית CTS- Carpal Tunnel Syndrome, היא דוגמא נוספת לפגיעת גיד בגלל מנח לא נכון של המפרק תוך כדי הפעלתו בתנועה חוזרת או חבלה ישירה בגיד.
דלקת בגיד באה לידי ביטוי בכאבים, רגישות, וקושי בתנועת המפרק.
שריר
הוא רקמת חיבור המורכבת מסיבי שרירים, שפעולתם יוצרת התקצרות, ייצוב ומתיחה של איברי הגוף.
בגוף האדם קיימים שלושה סוגי שרירים, לכל סוג תפקיד מוגדר:
שרירי השלד- המאפשרים תנועה, ומופעלים בעזרת חיישנים של המערכת המוטורית.
שרירים חלקים- מרכיבים בעיקר את דפנות האיברים הפנימיים בגוף האדם, כגון: כיס מרה, כלי דם, קיבה.
שרירי הלב- הגורמים לפעימות הלב ולהספקת הדם אליו וממנו.
רצועה
רקמת חיבור המקשרת בין עצמות המפרקים, היא דומה בהרכבה למבנה הגיד, העשיר בסיסי קולגן שמקנים לה את חוזקה. תפקידה להגביל ולמנוע תנועת מפרקים.
רצועות נוטות להיפגע מחבלות כתוצעה מנפילה עם "יד מושטת קדימה".
כלי דם
מערכת הובלת הדם בגופנו. המערכת הזו מורכבת משלוש קבוצות שלכל אחת תפקיד מוגדר:
עורקים- תפקידם הובלת הדם מהלב אל האברים השונים. הדם הזורם בעורקים עשיר בחמצן.
ורידים- תפקידם הובלת הדם מהאיברים השונים אל הלב. הדם הזורם בורידים עבר חימצון, בתהליך שנקרא הנשימה התאית.
נימי דם- תפקידם הובלת הדם אל תאי איברי הגוף. בזכות המעטפת הדקיקה שלהם מתאפשרת העברת החומרים הנישאים על ידם, כמו למשל פחמן דו חמצני, חמצן, הורמונים, מים אל התאים השונים וקבלת התוצר מתוך התאים, לצורך הוצאתם מהגוף.
מערכת העצבים
מערכת תקשורת שמעבירה מידע בין תאי הגוף השונים ותפקידה לפקח, לתאם, לעבד מידע, ולגרום לתגובה של האיברים השונים בתוך גופנו ובין האיברים לסביבה החיצונית.
מערכת העצבים מורכבת משלוש קבוצות, שלכל אחת תפקיד מוגדר:
מערכת העצבים המרכזית- מורכבת מהמח, שהוא האיבר שמעבד את המידע העצבי שמועבר ואת חוט השדרה שיוצר המשכיות וגישור בין המח למערכת העצבים ההיקפית.
מערכת העצבים ההיקפית- מורכבת מהמערכת שאחראית על התחושה, ומעבירה את המידע המתקבל בתוך גופנו ומחוצה לו, אל מערכת העצבים המרכזית וממערכת העצבים המוטורית שאחראית על תנועת האיברים בגופנו.
מערכת העצבים האוטונומית- מורכבת ממערכת שאחראית על הפעילות הלא רצונית, מודעת של המערכות השונות בגופנו, כמו למשל הלב, מערכת העיכול וכלי דם.
